changeyourmind

-
 
אינדקסאינדקס  CalendarCalendar  EventsEvents  PublicationsPublications  FAQFAQ  חיפושחיפוש  רשימת חבריםרשימת חברים  קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים  הרשםהרשם  התחברהתחבר  

Share | 
 

 Some secrets that we never will know | NC-17.

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
לך לעמוד : Previous  1, 2
מחברהודעה
Seeing Blind
Admin
avatar

מספר הודעות : 220
Join date : 05.11.17
Age : 24

הודעהנושא: Re: Some secrets that we never will know | NC-17.   Tue Nov 07, 2017 5:44 am

כשסיימתי את ה"שיעור" אם בכלל אפשר לקרוא לזה כך, חיכיתי לכריסטיאן עד שהוא יסיים לדבר עם שאר התלמידים. כשהם התפזרו כל אחד ואחת לכיתות לימוד שלהם הוא הסתכל עליי וסימן לי לבוא אחריו. באתי אחריו. לא יודע לאן אני ניגש בעצם. לא ממש עניין אותי אניטראקציה איתו, זה רק כדי לצד מיד חובה. נכנסנו אל החדר/משרד שלו, הוא סגר את הדלת אחריו. נעל אותה. "אוקיי, אני יודע מה הבעיה שלך. אין לך ביטחון עצמי לעמוד על במה-" "אתה רציני? אין לי ביטחון עצמי? אני שנים משחק בספורט, ושיחקתי גם בטלוויזיה במשחקים מסוימים. אני קפטן נבחרת הכדורסל. יותר ביטחון עצמי מזה אני לא חושב..." אמרתי לו בסרקזם. הוא נאנח. "מה עוזר לך לשמור על ביטחון עצמי גבוה?" שאל כריסטיאן בעדינות נשית שאופיינית לו. הוא לא מקצין את זה שהוא יצא מהארון בפני התלמידים שלו. "אני לא יודע, הגוף שלי?" שאלתי בתהייה, "מעולה,תוריד חולצה." הוא אמר, הסתכלתי עליו בתהייה, "מה-" "אם אתה אומר שהגוף שלך מקנה לך ביטחון עצמי, אתה יכול לשריין ולדקלם את הטקסטים כמו שצריך כשאתה מרגיש בנוח, פתוח ומשוחרר." הוא אמר, והאיץ בי להוריד. הורדתי את החולצה. הוא בהה בי כמה שניות על הריבועים שיש לי וטיפות הזיעה הקרות שנטפו עליו. "אוקיי, מה עכשיו?" שאלתי והוא הביא לי את הטקסט, "תקרא." הוא דרש והתחלתי להקריא את המונולוג. אחרי כמה דק' של שקט, הסתכלתי עליו, הוא היה קרוב אליי יותר מתמיד כדי לקחת את הטקסט. "מעולה." הוא אמר, הוא הביט בי, ומבלי להסס נשק אל שפתיי. הייתי המום, תחילה לא ידעתי מה לעשות אבל זרמתי עם הנשיקה. לאחר כמה שניות דחפתי אותו ממני, שמתי חולצה במהירות ויצאתי מהחדר. בדרך נפגש בקריסטי. היא נישקה אותי. "היי, מה יש?" היא שאלה וכריסטיאן יצא מהחדר, "מקווה שבשיעור הבא תהיה יותר אמנותי ויצירתי." הוא אמר, חיכתי אליו באילוץ ואחזתי בידה של קריסטי מקרב אותה אליי. ברכושניות, מנסה לשכוח את מה שזה עתה אירע.

_________________




חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש http://changeyourmind.forumhebrew.com
Believe

avatar

מספר הודעות : 80
Join date : 06.11.17

הודעהנושא: Re: Some secrets that we never will know | NC-17.   Thu Nov 09, 2017 8:02 pm

השיעור היה משמעותי לי בטירוף. הרגשתי כיצד כל שריר לי מתארך ומקבל עוצמה וחשיבות משלו. חייכתי לעצמי והרגשתי כיצד הוקל לי בהמון תרגילים שחשבתי שאכשל בהם מבחינת הביצוע שלי.
"אוקיי תלמידות, אנחנו יוצאות להפסקה וחוזרות עוד רבע שעה על מנת להמשיך. בסדר?" מארי שאלה. היא כנראה מרוצה לא רק ממני, אלא מכל שאר הסטודנטים שהיו תחת ההוראה שלה. ממש אהבתי שהצלחנו להרשים אותה. "ברור." כולנו ענינו בקול אחיד, ושוחררנו. ברור שלא יצאנו מהסטודיו, אלא קצת התפרקנו והיינו בטלפונים. אנה-בל, שהייתה אחת מהבנות הכי מוכשרות בקולג' במחול ובכלל, בכל תחום אומנותי קיים, התיישבה על כיסא הפסנתר. בדרך כלל מארי התייחסה אל הפסנתר שפקד את הסטודיו כאל קודש הקודשים, הוא היה שייך למרטין, שהיה הפסנתרן של מנגינות המחול שעמן רקדנו. בעת ששמעה מארי לראשונה את אנה-בל מנגנת בצורה כל כך טהורה וקדושה, היא הרשתה לה להמשיך לנגן בכל עת שחשקה נפשה. "מה בא לכם שאנגן?" היא שאלה בחיוך. "אין לי מושג, אולי איזה שיר של ביונסה? Listen?" הצעתי. היא הנהנה והחלה לחפש אחרי אקורדים בטלפון שלה. היא מצאה אותם ואת הסולם המתאים לי ולה ואז התחלנו לשיר ביחד את היצירה. לפתע, בשלב מסוים של אחד מהבתים החלתי לראות את התלמידות מתגודדות סביבנו, מסתכלות עלינו בהערצה ובחיוכים שחיממו את הלב שלי בצורה משמעותית למדי, ולבסוף מחאו כפיים בצורה שבלתי ניתן לתאר אותה. "אתן מדהימות!" אני ואנה-בל אמרנו יחדיו וקמנו לחבק אותן.
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
Seeing Blind
Admin
avatar

מספר הודעות : 220
Join date : 05.11.17
Age : 24

הודעהנושא: Re: Some secrets that we never will know | NC-17.   Fri Nov 10, 2017 12:58 am

אחזתי לה בישבן, הנהנתי לחיוב. "מה שתגיד." אמרתי בגלגול עיניים. נאנחתי, "מה קרה איתו?" שאלה קריסטי, "אם אני אספר לך משהו את לא תאמרי לאף אחד?" שאלתי אותה, היא הנהנה לחיוב והסתכלתי עליה, מביט לצדדים, המסדרון כבר היה ריק מאדם. כולם בכיתות, לא היה לי כוח להמשיך את היום הזה והחלטתי לפרוש הביתה. "היינו מקודם בחדר שלו, במשרד שלו. והוא היה איתי בחדר. והתאמנו כביכול על הטקס לשיעור, והוא פשוט נישק אותי." אמרתי לה והיא הייתה המומה, "אני לא יודעת מה להגיד לך, אני חושבת שכדאי לך ללכת למנהל וויליאם כדי לספר לו מה היה ושיפטרו אותו, אתה בסדר ? זו סוג של הטרדה." היא אמרה, "כן, אני אקח את היום הזה כדי לחשוב על זה. אני אומר שאני חולה ואשתחרר הביתה." אמרתי לה והיא הנהנה, נישקתי אותה וגירדתי בעורפי, מסתובב אל המזכירות ומבקש טופס שחרור, ייבמתי מחלה ועל כן האמינו לי. חתמתי על הטופס מכיוון שאני 18... ויצאתי מבית הספר.

_________________




חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש http://changeyourmind.forumhebrew.com
 
Some secrets that we never will know | NC-17.
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 2 מתוך 2לך לעמוד : Previous  1, 2

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
changeyourmind :: הבעה וכתיבה :: פורום שרשורים :: פורום שרשורים R+-
קפוץ אל: